"לדבר מהלב" – גמגום




בבית "לדבר מהלב" ניתן טיפול ייחודי ברוח שיטת ה"עבודה" של ביירון קייטי למצוקה הנפשית הנלווית לגמגום.
הטיפול מתאים לילדים מגיל 7, לבני נוער ולמבוגרים.

אודות דרך הטיפול במצוקה הנפשית הנלווית לגמגום – שאלות ותשובות

מהי המצוקה הנפשית הנלוות לגמגום?
המצוקה הנפשית הנלוות לגמגום הינה מכלול המחשבות, הרגשות והביטויים הגופניים המתרגשים על האדם המגמגם לקראת, בעת ולאחר מפגשו עם הזולת.
המצוקה הנפשית הנלוות לגמגום מתועדת כחריפה ולעיתים משתקת, עשויה לעמוד במרכז חייו של האדם המגמגם ומהווה במקרים רבים נטל גדול אף מהגמגום עצמו.
במהלך הטיפול נלמד לזהות את המחשבות המעוררות את המצוקה הנפשית הנלוות לגמגום, ונחקור אותן באמצעות שיטת "העבודה" של ביירון קייטי.

מהי שיטת "העבודה" של ביירון קייטי?
שיטת "העבודה" של ביירון קייטי הינה טכניקה פשוטה ויעילה לחקירת מחשבות הגורמות לנו למתח ולסבל. שיטת "העבודה" מבוססת על ההנחה שמקור הסבל בחיינו הינו מחשבות (מחשבות, תפיסות מציאות, אמונות) אשר מתווכחות עם המציאות ומנסות לשנותה. בשיטת "העבודה" אנו לומדים לאתר מחשבות אלו ולחקור אותן בעזרת ארבע שאלות ועוד שלושה היפוכים.



כיצד מתייחסת שיטת ה"עבודה" של ביירון קייטי אל הגמגום?
בניגוד לתפיסה הרווחת המזהה את הגמגום כ"בעיה" או כ"מגבלה", מתייחסת שיטת "העבודה" אל הגמגום כאל עובדת חיים - כאל מציאות! ראייה זו מאפשרת למקד את תשומת הלב לבעיה העיקרית הקשורה לגמגום והיא, המחשבות אודות הגמגום בהן אנו אוחזים, מחשבות המבקשות להתווכח עם הגמגום ולשנותו.
בראי שיטת "העבודה", מחשבות אלו כדוגמת: "הגמגום הוא מגבלה", "אני חייב להסתיר את הגמגום", "אני חייב לשלוט בדיבור", "אני צריך להפסיק להתרגש", "הם חושבים שאני מוזר", "אני לא מסוגל להגות את המילה הזאת"... ועוד רבות... הן שורש המצוקה הנפשית שאנו חווים בעת מפגשנו עם הזולת: הן שורש החרדות, התסכול, הבושה והייאוש, הן שורש המתח הגופני והחשיבה הלא בהירה, הן השורש לבחירות החיים המשאירות אותנו בצל מתוסכלים ומבולבלים והן, במקרים רבים, הסיבה הישירה להחרפת הגמגום ולעצם המשך קיומו.

כיצד מזהים וחוקרים את המחשבות המתווכחות עם הגמגום?
בטיפול נלמד לאתר את המחשבות המתווכחות עם הגמגום באמצעות שאלונים מותאמים, ולאחר מכן נחקור כול אחת מהן באמצעות ארבע שאלות:

האם זו האמת?
האם אני יכול לדעת בוודאות שזו האמת?
כיצד אני מגיב שאני מאמין למחשבה?
מי אהיה ללא המחשבה?


לאחר שנענה על ארבע השאלות, נפנה להפוך את המחשבה הנחקרת בשלושה אופנים.


האם תוכל לתת דוגמא לאופן פעולתה של חקירה בשיטת "העבודה"?
ניקח לדוגמא את המחשבה "הגמגום הוא מגבלה" שלהערכתי אין כמעט אדם מגמגם שאינו אוחז בה:
בשעה שאנו חוקרים את המחשבה "הגמגום הוא מגבלה" אנו עושים שלושה עיקרים:
באמצעות שתי השאלות הראשונות: האם זו האמת? והאם אני יודע בוודאות שזו האמת? אנו מטילים ספק בעצם אמיתותה של המחשבה.
באמצעות השאלה השלישית: כיצד אני מגיב שאני מאמין למחשבה? אנו נחשפים למחיר שאנו משלמים בגין אחיזתנו במחשבה – למצוקה הנפשית בה אנו נתונים.
ובאמצעות השאלה הרביעית – מי אהיה ללא המחשבה? אנו מוזמנים לפגוש את עצמנו פועלים בחיינו ללא המחשבה הנחקרת.

כאשר אנו פונים להפוך את המחשבה "הגמגום הוא מגבלה" בשלושה אופנים, אנו פועלים להרחיב את זווית הראייה הצרה שהמחשבה כופה עלינו:
אנו מתבקשים להסביר לעצמנו מדוע הגמגום הוא אינו מגבלה,
אנו מתבקשים להסביר לעצמנו מדוע הגמגום הוא בעצם "שער אל החופש",
ולבסוף, אנו מתבקשים להסביר לעצמנו מדוע החשיבה שלנו אודות הגמגום היא המגבלה שלנו.
הניסיון מראה, שחקירה שיטתית של מכלול המחשבות המתווכחות עם הגמגום באמצעות שיטת "העבודה", מסייעת להפחתה ניכרת במידת אמונתנו בהן ובעקבות כך גם להפחתה משמעותית בעוצמת המצוקה הנפשית הנלוות להן! מבחינה זו, מהווה שיטת "העבודה" כלי יעיל ביותר להתמודדות עם חרדות, לחץ, חוסר אונים, ביקורת עצמית, כעס, בושה, תסכול ועוד...

האם שיטת "העבודה" עוסקת בחשיבה חיובית?
שיטת "העבודה" אינה עוסקת בחשיבה חיובית! והרי יהיה זה בלתי אפשרי ואפילו מקומם, לשכנע אדם שמאמין בכול ליבו ש"הגמגום הוא מגבלה", שהגמגום הוא אינו מגבלה, או שהגמגום הוא "שער אל החופש".
שיטת "העבודה" מאפשרת לנו גישה ישירה אל המחשבה "הגמגום הוא מגבלה", ומזמינה אותנו לחקור אותה לעומק, להבין את המחיר שאנו משלמים בעבור אחיזתנו בה, ולבחון את זווית הראייה הצרה שהיא כופה עלינו.
בשיטת "העבודה" אנו לומדים לגלות בעצמנו את האמת לגבי המחשבה ולהבין באופן חוויתי ובלתי אמצעי מדוע הגמגום הוא אינו מגבלה.
בתהליך החקירה באמצעות שיטת "העבודה" מתחולל איפה שינוי תפיסתי עמוק, המוביל לתפיסת מציאות מרוככת יותר כלפי הגמגום, כלפי עצמנו כבני אדם מגמגמים וכלפי הזולת. לתפיסת מציאות, שהמצוקה הנפשית הנלוות לה תהיה מתונה במידה כזאת שתאפשר לנו לתפקד בעת סיטואציות חברתיות בצורה המיטבית.

אבל דומה שאם נצליח להשתחרר מהמחשבות המתווכחות עם הגמגום נאבד את התקווה להיפטר מהגמגום!
ההיפך הוא הנכון! התפיסה הרווחת ולפיה הויכוח עם הגמגום והניסיון לשנותו בכל מחיר יעזרו לנו להיפטר מהגמגום איננה נכונה! הויכוח הפנימי עם הגמגום והניסיון לשלוט בו ולשנותו רק מעצימים את המצוקה הנפשית שאנו חשים ולמעשה, מחריפים במקרים רבים את הגמגום.
יחד עם זאת, הפסקת הויכוח הפנימי עם הגמגום אינה מונעת מאיתנו להמשיך לנסות ולשפר את איכות הדיבור בכל דרך אפשרית.

האם הטיפול יעזור לי להיפטר מהגמגום?
הטיפול במצוקה הנפשית הנלווית לגמגום אינו מוגדר כתהליך טיפולי בגמגום. יחד עם זאת, יישום הטכניקה הנלמדת בטיפול לאורך זמן עשוי להשפיע לטובה על איכות הדיבור וזאת מין הטעם הפשוט: כאשר אנו לומדים כיצד להשתחרר מהמצוקה הנפשית בה אנו נתונים בעת בסיטואציות חברתיות, נוצרת בתוכנו אווירה תודעתית המאפשרת דיבור שוטף ובהיר יותר .

מדוע בחרת לקרוא לסדנה "לדבר מהלב"?
בעת מפגשנו עם הזולת, עיקר האנרגיה המחשבתית והרגשית שלנו מופנית לשליטה בדיבור ולהסתרת עובדת היותנו אנשים מגמגמים. מבחינה זו, אנו בעיקר עסוקים באיך לדבר ולא במה שיש לנו להגיד.
אך כאשר אנו חושפים את סבך המחשבות המתווכחות עם הגמגום, חוקרים אותן ומשתחררים מהשפעתן, אנו לומדים לקבל את מי שאנחנו! במקום הזה מתרחש מהפך אמיתי, אנו מתחילים לדבר מהלב! לדבר את האמת שלנו, לומר בחופשיות את אשר על ליבנו, כן, גם אם עדיין לא הצלחנו להיפטר מהגמגום! בהוויה זו, אנו זוכים לשקט הפנימי ולחופש הביטוי להם אנו מייחלים כל כך.

מה הקשר שלך לגמגום?
כמי שגמגם מגיל שלוש וכמי שזכה לשפר את איכות הדיבור באופן כמעט מוחלט, אני מכיר היטב את נפש האדם המגמגם.
שאני מדבר על ה"המצוקה הנפשית הנלוות לגמגום" אני מדבר מעמקי כאב החוויה האישית שלי.
במהלך שנתיים, כחלק מתהליך הכשרתי כמנחה ומאפשר בשיטת "העבודה", זיהיתי בתוכי מאות מחשבות הקשורות לגמגום וחקרתי אותן אחת לאחת. מתוך עבודה פנימית מבורכת זו נולדה דרך הטיפול "לדבר מהלב", ועמה גם תחושה עמוקה של שליחות להביאה בפניכם.

האם שיטת "העבודה" יכולה לסייע לי גם בתחומי חיים אחרים?
כמובן. שיטת "העבודה" מסייעת לנו לחקור אמונות הנוגעות לכול תחום בחיינו: זוגיות, הורות, עבודה, פרנסה, חולי, בריאות ועוד. למרות שהסדנה מיועדת לחקירת האמונות העוסקות בגמגום, נלמד במהלכה דרכים לחקירת אמונות באופן כללי, כך שתוכלו להיעזר בשיטת "העבודה" לשיפור איכות חייכם בכול תחום שתבחרו.




 





מכתב המלצה ממטופל (מפורסם באישור המטופל) 

שלום,
הייתי מטופל אצל ערן במשך שנה. בטיפולים אצל ערן למדתי בעיקר לחשוב על הגמגום בצורה אחרת, לקחת את בעיית הגמגום בפרופורציות ולא להיות אובססיבי לגביה.
רמת החרדה שלי לפני ובזמן דיבור, רמת הלחץ בזמן שהייתי מגמגם ורמת הביקורת העצמית שהייתי מטיח בעצמי אחרי הגמגום ירדו בצורה מאוד משמעותית. היום אני כמעט ולא חש את התחושות האלה.
הטיפולים אצל ערן לא פותרים את הגמגום לגמרי, אבל כמות הגמגום ועוצמת הגמגום יורדים בצורה ניכרת. המצוקה הנפשית הנלוות לגמגום כמעט נעלמת וזה מאוד משפר את איכות החיים.
אם אתם סובלים ממצוקה נפשית הנלוות לגמגום אני בהחלט ממליץ על הטיפולים אצל ערן, זה יכול לשפר את איכות החיים גם לכם.

ארתור



 





                                                                                                    15.5.2014
לכב'
ערן גולדשטיין


                הנידון: סדנה בשיטת "העבודה" של ביירון קייטי


ברצוננו להודות לך על הסדנה שהתקיימה במכוננו בתאריך 29.4.14.
נהננו מדרך ההגשה המיוחדת שלך שהייתה מקצועית מחד ומאוד אישית מאידך.
הצגת את שיטת "העבודה" באופן מובנה ומסודר, מרתק ברור ומעניין מאוד.
בזכות כל אלה הצלחת לשמור על הקשב והעניין למרות השעה המאוחרת והקהל המגוון.
הענקת לנו תובנות חדשות הנוגעות הן לחיים המקצועיים שלנו והן לחיים הפרטיים.
התרשמנו מאוד מיכולתך להקשיב, להנחות ולהכיל וכל זאת בחן ובנועם רב.
השתכנענו ממה שיש לשיטת "העבודה" של ביירון קייטי להציע לאנשים עם גמגום באשר הם כמו גם לאוכלוסיה בכלל.
לאור החוויה המעשירה שחווינו , נשמח להמשיך לשמור  על קשר ונשמח להפנות אליך  מטופלים שעשויים להנות מהדרך המיוחדת שאתה מציע.


בברכה,

צוות מכון דיבור ושמיעה
הדסה עין כרם



 




ההתמודדות עם המצוקה הנפשית הנלווית לגמגום באמצעות שיטת "העבודה" של ביירון קייטי

 

 

מהן הסיבות למצוקה הנפשית הנלווית לגמגום? האם ניתן למתן את עוצמתה ולהשתחרר מהשפעותיה?

שיטת "העבודה" של ביירון קייטי מציעה דרך שבסופה גם אם לא תיפרדו מן הגמגום, תשאירו מאחוריכם את רגשות החרדה, הלחץ וחוסר האונים שמלווים אתכם בכל מפגש חברתי, ותוכלו לפרוץ גבולות ומחסומים שהיו סגורים בפניכם עד כה.


מאת ערן גולדשטיין

 

אם אדרש להגדיר באופן מקצועי את המצוקה הנפשית הנלווית לגמגום, אומר שזוהי אסופת הביטויים הרגשיים, הגופניים והמחשבתיים המתרגשים על האדם המגמגם לקראת, בעת ולאחר מפגשו עם הזולת. אך אם אדרש לתאר את התופעה מתוך כאב החוויה הפרטית שלי, אומר שזוהי עננת המועקה המלווה את חיי, אשר מתעצמת לקראת או בעת סיטואציות חברתיות, המתאפיינת באיבוד מיידי של תחושת הביטחון העצמי, בהצפה אלימה ומהירה של רגשות חרדה, לחץ, חוסר אונים, ספק, תסכול, ביקורת עצמית... המלווים בביטויים גופניים אופייניים – דריכות רבה, מתח שרירים כללי, תחושת מועקה, חנק, חוסר שקט גופני וזרם חשיבה מעגלי וטורדני העוסק בדרכים שעלי לנקוט בכדי ש"סודי הכמוס", הגמגום, לא ייחשף ברבים.

אומנם לא כל אדם מגמגם סובל ממצוקה נפשית הנלווית לגמגום. אך בקרב אלה הסובלים מהתופעה, קיימת הסכמה גורפת שאופייה המתפרץ, עוצמתה המשתקת ומידת השפעתה על הדיבור, על איכות החיים ועל מהלכם הינה מכרעת.

כמטפל בעל ניסיון רב בתופעה, אני נתקל לא אחת במטופלים שאומרים לי (ובאופן אישי אני נוטה להזדהות עמם) שהמצוקה הנפשית ממנה הם סובלים גורמת להם לקושי רב אף יותר מהגמגום עצמו.


הסיבה למצוקה הנפשית – הוויכוח עם הגמגום

 

 

שיטת "העבודה" של ביירון קייטי הינה טכניקה לחקירת מחשבות הגורמות לנו למתח ולסבל. שיטת "העבודה" מבוססת על התובנה שמקור הסבל בחיינו הנו מחשבות אשר מתווכחות עם המציאות ומנסות לשנותה.

להבדיל מן האדם המגמגם המזהה את הגמגום כ"בעיה" או כ"מגבלה", מתייחסת שיטת "העבודה" אל הגמגום כאל עובדת חיים – כאל מציאות! ראייה זו מאפשרת לאדם המגמגם למקד את תשומת לבו בבעיה העיקרית הקשורה לגמגום והיא, המחשבות אודות הגמגום בהן הוא אוחז, מחשבות המבקשות להתווכח עם הגמגום ולשנותו.

מחשבות כדוגמת: "הגמגום הוא מגבלה", "אני חייב להסתיר את הגמגום", "אני חייב לשלוט בדיבור", "אני מוכרח להפסיק להתרגש", "הם חושבים שאני מוזר", "אני לא מסוגל להגות את המילה הזאת"... "הם יגלו שאני מגמגם" ועוד רבות... הן, לפי שיטת ה"עבודה" של ביירון קייטי, שורש המצוקה הנפשית הנלווית לגמגום: הן שורש החרדות, התסכול, הבושה והייאוש, הן שורש המתח הגופני והחשיבה הלא בהירה והן, במקרים רבים, הסיבה הישירה להחרפת הגמגום ולהמשך קיומו.

 

בשיטת "העבודה" אנו לומדים לזהות את המחשבות המתווכחות עם הגמגום באמצעות שאלון מותאם ולאחר מכן פונים לחקור כל מחשבה בנפרד בעזרת ארבע שאלות:

• האם זו האמת?

• האם אני יכול לדעת בוודאות שזו האמת?

• כיצד אני מגיב כשאני מאמין למחשבה?

• מי אהיה ללא המחשבה?

לאחר שאנו עונים על ארבע השאלות, פונים להפוך את המחשבה הנחקרת בשלושה אופנים.

 

בכדי להדגים חקירה מלאה של מחשבה בשיטת "העבודה", אציג חקירה עצמית שעשיתי לקראת סיטואציה חברתית שעוררה בי מתח רב, בה נדרשתי להציג את עצמי במעגל משתתפים.

 

מחשבה נחקרת: "הם יגלו שאני מגמגם"

האם זאת האמת? כן.

האם אני יודע בוודאות שזו האמת? לא.

איך אני מגיב שאני מאמין למחשבה? כשאני מאמין למחשבה אני מאבד את הביטחון העצמי שלי באחת, אני מתכנס אל תוך עצמי כמו שבלול שבורח מקרני השמש, אני מרגיש פגיע, חסר אונים, חש כמי שעומד במרכזו של עולם אלים בלי יכולת להתגונן.

כשאני מאמין למחשבה אני מדמיין לעצמי שבפגישה בה אני אמור להשתתף אעמוד מול שאלות ומצבים שעלולים לחשוף את "סודי הנורא", את עובדת היותי מגמגם. אני חש חרדה, מפלס המתח שלי עולה ככול שמתקרב מועד הפגישה, אני נעשה לחוץ, עצבני ונוטה לעצור בתוכי את הרגשות שלי, אני קצר רוח, נוטה לאבד ריכוז וקשב.

מי אהיה ללא המחשבה?  ללא המחשבה אהיה אדם שלם עם עצמו. אהיה אדם שעובדתית מגמגם מידי פעם אך שאינו מייחס לכך חשיבות מיוחדת. אהיה רגוע ובטוח בעצמי, אהיה חופשי להביע את עצמי.

 

לאחר שעונים על ארבע השאלות פונים להפוך את המחשבה הנחקרת ולנמק מדוע ההיפוך יכול להיות נכון.

 

היפוך ראשון: הם לא יגלו שאני מגמגם.

- הם לא יגלו שאני מגמגם אם אתמיד בדרכי מאז ומעולם ואנסה להסתיר את עובדת היותי מגמגם - והרי אני כול כך מיומן בהסתרת הגמגום, בשליטה בדיבור, ברגשות ובהצגת מראית של "הכול בסדר".

- הם לא יגלו שאני מגמגם אם אהיה שלם עם עצמי – אהיה שלם ובטוח במי שאני.

- הם לא יגלו שאני מגמגם אם אבחר בגישה אחרת, שאינה מתווכחת עם הגמגום ועם היותי אדם מגמגם – גישה שבהכרח תביא עימה רוגע ואווירה תודעתית שתאפשר לי לדבר ברהיטות.

 

היפוך שני: אני אגלה שהם מגמגמים.

- כי למעשה כמעט כול אדם, גם אם הוא לא מגמגם, מנסה להסתיר בעת סיטואציה חברתית תכונה שהוא תופס כחולשה, כזו שעשויה להציגו באור שלילי. מכאן, שכול אדם והגמגום לו...

 

היפוך שלישי: אני אגלה שאני מגמגם.

- כי בסופו של דבר זה אני שמגלה שאני מגמגם, זה אני שלא משלים עם מציאות הגמגום, וזה אני שמנסה להסתיר את הגמגום מעיניי האחרים.

- אני אגלה שאני מגמגם כלפי עצמי – שאני משקר לעצמי! שאני לא מקבל את מציאות הגמגום, שאני מנסה להחביא את הגמגום באמצעות ניסיוני לשלוט בדיבור וברגשות. אגלה שאני עסוק בעיקר באיך לדבר ולא במה שיש לי להגיד.

----

 

 


הדרך למתן את עוצמת המצוקה הנפשית

 

באופן כללי ניתן לומר שככל שאנו מאמינים יותר במחשבה שמתווכחת עם המציאות, כך מתעצמת המצוקה הנפשית הנלווית לה.

כלומר, אם תמצא טכניקה שתסייע לנו לערער ולהפחית את מידת אמונתנו במחשבה, נצליח גם להפחית את עוצמת המצוקה הנפשית הנלווית לה – את זאת בדיוק עושה שיטת "העבודה" של ביירון קייטי.

 

ייחודה של החקירה בשיטת "העבודה" טמון ביכולתה לערער מן היסוד את מידת אמונתנו במחשבות שעד לפני רגע נתפסו בעיננו כאמת מוחלטת – כמציאות.

תהליך החקירה מעמיד אותנו באופן ישיר מול המחשבה הנחקרת, הוא דורש מאתנו לענות מתוך התבוננות עמוקה, האם זו (המחשבה הנחקרת) האמת? והאם אנו יודעים בוודאות שזו האמת? הוא דורש מאתנו לפרט כיצד אנו מגיבים כשאנו מאמינים למחשבה ומפגיש אותנו אגב כך עם המצוקה הנפשית הנלווית לה ולבסוף, הוא מזמין אותנו לפגוש את עצמנו ללא המחשבה.

 

מתוך האמור ניתן להסיק שהדרך למתן את עוצמתה והשפעתה של המצוקה הנפשית הנלווית לגמגום עוברת דרך חקירה שיטתית של מכלול המחשבות המעוררות אותה, חקירה שתכליתה להחליש את מידת אמונתנו בהן, ולעתים אף לאפשר לנו להשתחרר מהן באופן מוחלט וסופי.

 

כאשר בוחנים את דרך החשיבה של האדם המגמגם בעת סיטואציה חברתית, נוכחים לדעת שזו מורכבת ממספר רב מחשבות אשר מתווכחות עם המציאות: "הסיטואציה מהווה מבחן עבורי", "הסיטואציה מסוכנת עבורי", "הם עלולים לגלות שאני מגמגם", "אופן הדיבור שלי בסיטואציה יקבע את הרושם הראשוני עלי", "האנשים בסיטואציה שופטים אותי על פי הדיבור", "אם אגמגם הם לא יתייחסו אלי ברצינות", "אני מוכרח להוכיח להם שאני כמו כולם", "אני מוכרח להסתיר את הגמגום", "אני צריך לשלוט ברגשות", "אני חייב לשלוט בדיבור", "אסור לי לגמגם אפילו פעם אחת" ועוד רבות....

ריבוי המחשבות מסביר את עוצמת המצוקה הנפשית המתרגשת על האדם המגמגם בעת סיטואציה חברתית, את הצפת הרגשות המשתקת שהוא חווה, ואת החרדה שהוא נוטה לפתח כלפיה וכלפי כל סיטואציה חברתית עתידית העלולה לעורר אצלו תגובות דומות.

יחד עם זאת, הניסיון מראה שחקירה שיטתית של מכלול המחשבות המתווכחות עם הגמגום באמצעות שיטת "העבודה", מסייעת להפחתה ניכרת במידת האמונה בהן ובעקבות כך גם להפחתה משמעותית בעוצמת המצוקה הנפשית הנלוות להן!


לדבר מהלב

 

דרך ההתמודדות עם המצוקה הנפשית הנלווית לגמגום, ששיטת "העבודה" של ביירון קייטי מציעה לנו אינה בבחינת נוסחת קסמים. זוהי דרך הדורשת מאתנו עבודה, התמסרות, התמדה ותשוקה לחקירת האמת המסתתרת מאחרי הסיפור שאנו אוחזים אודות הגמגום, אודותינו כאנשים מגמגמים ואודות האנשים הבאים אתנו במגע. מתוך ניסיוני האישי והמקצועי אני יכול לומר שהמתמידים בדרך זו יזכו להפחית במידה ניכרת את המצוקה הנפשית ממנה הם סובלים, לשפר את איכות חייהם, לפרוץ גבולות ומחסומים שהיו סגורים בפניהם עד כה ובעיקר, ללמוד כיצד לדבר מהלב, לדבר בחופשיות, כן, גם אם עדיין לא הצליחו להיפטר מהגמגום לחלוטין.